גז"ד למורשע ביידוי אבנים ובזריקת שני מטעני צינור לעבר כוחות צה"ל

הנאשם, יליד שנת 1989, הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, אשר מייחס לו שתי עבירות: העבירה הראשונה עניינה יידוי אבנים, בכך שבחודש מאי 2006, יידה אבנים לעבר סיור צבאי אשר ניסה לעצור מבוקש. האבנים אותן יידה הנאשם פגעו בג'יפים והסיור נאלץ לסגת מהמקום.

העבירה השנייה עניינה זריקת פצצה, בכך שבחודש יולי 2006, בבית הקברות הסמוך לקבר רחל, זרק מטען צינור אחד לעבר כוחות הצבא במקום. לאחר שהגיעו כוחות סיור נוספים למקום, זרק הנאשם מטען צינור שני, גדול יותר, לעבר כוחות החיילים הנוספים אשר הגיעו למקום. שני המטענים התפוצצו.

ראיות לעונש

התובעת הגישה לעיוני מרשם פלילי על שם הנאשם וכן את תיק בימ"ש יהודה 4986/06. מהמסמכים שהוגשו לעיוני עולה, כי הנאשם נעצר ביום 30/11/05 והורשע ביום 8/12/05 במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן אשר ייחס לו עבירות של יידוי אבנים וסיוע לחבלה במתקן צה"ל. מעובדות כתב האישום המתוקן ניתן ללמוד, כי משנת 2002 ועד לשנת 2005, נהג הנאשם ליידות אבנים לעבר ג'יפים של כוחות הביטחון במספר הזדמנויות וכי במהלך חודש נובמבר 2005, חיבל הנאשם ביחד עם חבריו במכשול התפר בכוונה לחבל במכשול ולגנוב אלומיניום. במסגרת הסדר הטיעון הנ"ל נגזרו על הנאשם 5 וחצי חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו וקנס כספי בסך 2000 ש"ח.

טיעוני הצדדים

טיעוני התביעה

התובעת הדגישה את החומרה והמסוכנות הרבה, אשר הייתה גלומה במעשי הנאשם וביקשה להטיל עליו עונש שיהלום את חומרת מעשיו ולהפעיל את עונש המאסר המותנה במצטבר. לטענתה, חרף העובדה כי הנאשם היה כבן 17 שנים בעת ביצוע העבירות, מעשיו מלמדים על תכנון ותחכום.  כן הדגישה את עברו הפלילי וטענה כי ניתן לראות שהנאשם לא למד את לקחו וזמן קצר לאחר שחרורו מהמאסר חזר לסורו ואף החמיר את מעשיו.

התובעת הפנתה ל עד"י איו"ש 149/02, שם נגזרו 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, על נאשם שהורשע בזריקת בקבוק תבערה יחיד לעבר כוחות צה"ל, בהיותו בן 17 שנים. ביהמ"ש הצבאי לערעורים קבע שם, כי העונש תואם את רמת הענישה הנוהגת. לטעמה, העונש בענייננו ראוי שיהא חמור יותר, הן נוכח חומרתם הרבה יותר של המעשים בהם הורשע הנאשם והן נוכח עברו הפלילי.

כן הפנתה ל ע/איו"ש 1909/07, שם נגזרו 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל, על נאשם שהורשע בעבירות של חברות בארגון החמא"ס, זריקת חפץ מבעיר במספר הזדמנויות וזריקת מטען צינור. לטעמה של התובעת, בעניינו הורשע אמנם הנאשם במספר קטן יותר של עבירות, אולם לאור חומרת העבירות ועברו של הנאשם, ניתן לגזור גזירה שווה בין המקרים.

טיעוני הסנגור

הסנגור המלומד ביקש שלא להחמיר עם הנאשם וליתן לו הזדמנות נוספת לפתוח בחיים נורמטיביים כאדם בוגר.

לדבריו, אין לראות בחומרה יתרה את עבירת זריקת מטעני הצד, שכן מדובר על השלכתם מתוך בית הקברות לכיוון חומת מתחם קבר רחל, מבלי שהיה פוטנציאל אמיתי לפגיעה בכוחות הביטחון, ששהו בתוך המתחם הממוגן. כן הדגיש כי מהמעשים לא נגרם נזק לאדם או לרכוש.

לטענתו, רמת הענישה אליה הפנתה התביעה אינה רמת הענישה הנהוגה ולראיה הפנה לתיק יהודה 1789/07, שם נגזרו על נאשם שהורשע בעבירות רבות וחמורות בהרבה מאשר בעניינו, לרבות ייצור 17 מטעני צינור ו 8 בקבוקי תבערה וזריקתם במספר הזדמנויות, 40 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ללמדנו כי העונש הראוי לנאשם נמוך באופן משמעותי מעונש זה.

לדברי הסנגור, העונש הראוי בעניינו עומד על 18 חודשי מאסר, כולל הפעלת התנאי. לטעמו, די בעונש כזה בצירוף עונש מותנה מכביד, כדי ללמד את הנאשם לקח, אשר הפעם, כאדם בוגר, ירתיע אותו מלחזור אל כתלי הכלא. כן הציע לשלב בעונש מרכיב של קנס, אשר יערב את משפחת הנאשם באחריות על מעשיו.

דברו האחרון של הנאשם

הנאשם בדברו האחרון בפניי, טען כי עשה שטות כשהיה ילד קטן ואילו כעת הוא בוגר ומתחייב שלא לחזור על מעשיו. עוד מסר, כי הוא בן יחיד להוריו והוא מבקש לחזור למשפחתו ולהמשיך בחייו הרגילים.

השיקולים שעמדו בבסיס גזירת העונש

מעשיו של הנאשם חמורים ומסוכנים. הנאשם לא נרתע מליידות אבנים לעבר כלי רכב של צה"ל, על מנת לפגוע בחיילים ולמנוע מהם להשלים את משימתם. בהמשך אף לא נרתע מהשלכת מטעני צינור לעבר כוחות הביטחון. חרף גילו הצעיר, גילה הנאשם תעוזה רבה ולא היסס להחמיר את מעשיו, חרף עונש מותנה שעמד לחובתו, כל זאת שבועות מספר לאחר שסיים לרצות עונש מאסר קודם.

בית המשפט הצבאי לערעורים חזר והטעים, כי " בעבירות שכאלו לא ניתן לתת מעמד של בכורה לנסיבות האישיות, ועל כן, יידחו נסיבות אלו מפני שיקולי ההרתעה הכלליים". (ר' לאחרונה עד"י איו"ש 1026/08). מקל וחומר יש ליתן משקל לשיקולי ההרתעה הכלליים כשמדובר באדם, אשר כבר נתן את הדין בגין עבירות דומות, זכה להתחשבות רבה בגילו הצעיר בגזירת עונשו וחרף האמור, חזר מייד לסורו.